. זה לא שהיא לא ידעה, הזוגיות שלהם עלתה על שרטון כבר כמה שנים קודם לכן, אבל מסתבר שמתרגלים לכל דבר ברגע שהפחד משתק , לא רוצים או לא מוכנים.

בכל זאת, תמיד מפתיע, כואב, מפחיד,לא בזמן הנכון, ממש דקה לפני פתיחת שנת הלימודים.

היא הגיע מבולבלת, מה היא צריכה לעשות עכשיו? כמה החלטות היא צריכה לקבל, איך עושים את זה? מה עם הילדים? ומה איתי ??? היא אומרת בפחד.

אני מקשיבה לה, כמה הכל מבולבל , מה הבעל רוצה, איך הוא מתנהג, כמה הוא מפעיל אצלה את נקודות הפחד, הכעס והתגובות שלה בהתאם- ותגובה גוררת תגובה מנגד ובעצם מתרחקים מהפואנטה של הפרידה עצמה, החלוקה, הילדים וכל הסל הזה שנקרא: גירושין.

התחלנו לעשות סדר בראש - כי כשיש סדר ברור לי יותר מה הם המהלכים שאני צריכה לעשות. כשיש סדר אני יודעת טוב יותר מה אני רוצה, אני קשובה יותר ובטוחה יותר.

כמובן שזה לא קורה ברגע. שנים של הרגלים קשה לשנות בשיחה אחת, אבל ליווי בתהליך הזה של הפרידה חשוב מאוד. לפרוק, לדבר, לראות לפעמים אחרת ממה שמכירים.