, רגע לפני שחתם על הסכם לפתיחת סניף חדש. בחודשים שקדמו לשיחה הזו הבנו מהם היתרונות הגדולים בהתרחבות כמה תשוקה, אנרגיה (והכנסה) הוא יזרים. ווידאנו גם שיש היתכנות כלכלית, יצרנו תכנית פעולה, בקיצור הכל היה מוכן לקראת הקפיצה הבאה בחייו של העסק ושל בעליו...

אבל אז, רגע לפני הקפיצה למים, פתאום הפה התייבש, הנשימה נעתקה והרגליים קפאו במקום. הפחד מהשינוי איים לשתק אותו. מה עושים ברגעים האלה? איך מונעים מהם להפוך ממקפצה לתהום? הרבה אנשים פשוט מוותרים. חוטפים פיק ברכיים וחוזרים אחורה.

באותם רגעים שהאמונה התערערה והפחד איים להשתלט, החלטנו לשים אותו בפרופורציות. לתת לו מקום של כבוד? בהחלט. הפחד יכול לשרת אותנו, ולמנוע מאיתנו לקבל החלטות פזיזות. אבל עם כל הכבוד לפחד (וכאמור, יש כבוד ), באותם רגעים לא נתנו לו לבטל רגשות אחרים שהיו מעורבים בהחלטה: את תשוקת הצמיחה, את האנרגיות החדשות שאמורות להיכנס לחייו של בעל העסק, את תחושת החיות והסיפוק הצפויות לו.

והכי חשוב: לא נתנו לפחד למחוק את כל הבדיקות שעשינו,

בדיקות שהצביעו על נכונות הצעד והסיכויים הגבוהים שלו להצליח.

אחרי שהכנסנו את הפחד לפרופורציות, הוא קיבל נוקאאוט סופי כשביקשתי מבעל העסק לחשוב: מה יקרה בעוד שנה מהיום לעסק ולחיים שלך? איך אתה הולך להרגיש?

מאז עברה כמעט שנה. החוזה נחתם והסניף החדש נפתח. 

"בלעדיך זה לא היה קורה", אמר לי בעל העסק.

כשאני רואה אותו שמח, פורח, מלא תשוקה ואנרגיות,

אני לא יכול שלא לחשוב מה היה קורה אם הוא היה מוותר.

ואם אתם שואלים אותי, זה הפחד הגדול ביותר:

שנתעורר יום אחד בתחושת החמצה, ונשאל את עצמנו "מה היה קורה אם"...?

כשהפחד עולה לפני החלטה חשובה, תנו לו מקום. תנשמו לתוכו.

רק אל תתנו לו להשתלט על כל השאר.

התמודדות שקולה עם הפחד, תאפשר לכם לפעול איפה שהרוב קופאים

ולהגיע לפסגות מדהימות. 

מזמין אתכם לתהליך עוצמתי, חוויתי שיוביל את העסק שלכם לפסגה הבאה

סופ"ש מהמם ויאלה בלאגן