אתם יודעים איך זה, התחייבויות, פרויקטים, קורסים, שת"פים,

תוסיפו לזה תינוק בבית וילדה בת חמש וקיבלתם-

עומס עצום.

ולא משנה כמה ניסיתי להחזיק את הכל יחד, משהו כל הזמן נפל לי בין האצבעות.

זה הרגיש כאילו יש לי חורים בידיים, ממש ככה.

אני נהנית מאד מהעשייה שלי, גם כשהיא אינטנסיבית,

אבל הפעם זה כבר היה יותר מדיי.

הגוף התחיל לאותת, הפתיל התקצר לו ואני נשאבתי למירוץ בו אין לי מושג לאן ומתי בכלל תהיה כאן הפסקה.

מתוך הקושי והעומס, עצרתי רגע.

הסתכלתי על כל הדברים סביבי, קצת מבחוץ ובחנתי מה לא מדויק לי.

מה אני צריכה לדחות, מה דחוף ומה לא דחוף.

ארגנתי את הכל מחדש ולקחתי החלטות שנולדו מתוך הסדר הזה.

והפלא הוא,

שבמקום לעצור ולעכב אותי, זה הקפיץ אותי למקום הרבה יותר טוב.

מקום בו אני יותר מדויקת וממוקדת.

ופתאום הבנתי שמתוך המקומות האלו של הקושי והעומס, אלו הגורמים לנו לעצור,

העצירה היא פשוט מבורכת!

היא מדייקת כל כך,

וגורמת לנו להמשיך מדויקים יותר.

אז...

לחיי העצירות והדיוק הפנימי! 

••••••••••••••••••••••••••••

קרן מליניאק - הכשרות NLP מקצועיות • 050-6999695

לפרטים נוספים ומועדי קורסים קרובים  https://keren-maliniak.co.il/