מאז ומעולם הוא היה איש פוליטי. כזה ששמעת את דעותיו בכל שיחה... היה לו חשוב להסביר לכל סובביו כמה מועיל להיות מעורב ומודע ציבורית.
מאז ומעולם היה איש כועס. כזה ששמעת את תלונותיו בכל שיחה... היה לו חשוב להסביר לכל סובביו כמה המנהלים שלו חסרי הבנה, כמה הוא לא סובל את עיר מגוריו וכדומה.
בתחילת הקיץ האחרון ישבנו על קפה ותוך דקות התחלתי לשמוע שוב את המירמור בקולו.
החלטתי הפעם לאתגר אותו במקום לנזוף:
״חלאס״, פלטתי לעברו, ״אני לא בוחר יותר. כולם מושחתים וממילא אין על מי לסמוך. לפחות אנצל את יום החופש לעשות קצת כייף״.
״מה?!״, הוא הביט לעברי מזועזע,
״אם אתה לא בוחר, אתה הופך את עצמך לקורבן של הנסיבות ופוגע באיכות חייך הלכה למעשה!, לא חשוב לך להשפיע על עתידך?? על עתיד ילדייך?!״
הבטתי בו לרגע בשקט ואז עניתי לו, מחכה את טון דיבורו:
״מה?!, אם אתה לא בוחר אתה הופך את עצמך לקורבן של הנסיבות ופוגע באיכות חייך הלכה למעשה!, לא חשוב לך להשפיע על עתידך?? על עתיד ילדייך?!״
הוא הביט בי מבולבל: ״מה אתה רוצה ממני??״, שאל, ״זה אתה שהצהרת שלא תבחר יותר״.
״זה נכון״, עניתי לו, ״רק שאני לא מבין איך אדם שמודע כל כך לחשיבותן של בחירות, נמנע מהן, בחייו הפרטיים, כל כך הרבה שנים...״.
—————————
בחירה היא הזכות האנושית הגבוהה ביותר.
בכל רגע בחיינו, חובתנו האנושית לשאול:
מה לא עובד בחיי?
מה המחירים שאני משלם כתוצאה מכך?
מה עלי לעשות כדי לשנות את המצב?
מה הדבר הפשוט והזמין ביותר איתו אני יכול להתחיל?