במסורת הסיפור לשבת:) פנינה אמיתית שקיבלתי;
החליט בעל אדמות עשיר לחלוק את מזלו עם איכר שטיפל באדמותיו שנים רבות;
״אעביר לבעלותך חלקת אדמה משלך״, בישר לו בעל השטח, ״גודל החלקה שלך יהיה כגודל השטח שתבחר להקיף בהליכה במשך יום אחד. אך שים לב... עלייך לחזור לנקודת ההתחלה לפני חצות הלילה! לא תחזור בזמן - לא תקבל כלום״.
מוקדם בבקר, עוד לפני הזריחה, קם מוכן ומרוגש האיכר, כדי להספיק ולהקיף כמה שיותר אדמה ולהתעשר.
הוא החל לצעוד בקצב מהיר. בצהריים הוא כבר היה עייף מאד, אך הוא המשיך לצעוד, מקיף יותר ויותר שטח.
לקראת הערב, הוא הבין שחמדנותו לקחה אותו רחוק מידי מקו ההתחלה, הוא החל לרוץ בלב פועם בחוזקה, רגליו עייפות וריאותיו מחפשות אויר בקדחתנות.
עם כול דקה שחלפה גברה בו האימה. הוא עלול לפספס את הזדמנות חייו להתעשר!
הוא הגביר קצב והרגיש איך גופו מתמוטט.
לפתע הבחין בקו הסיום רחוק לפניו, ללא חמצן בריאותיו הוא גייס את כוחותיו האחרונים ודידה מעבר לקו הסיום דקות לפני פקיעת הזמן בחצות. הוא הצליח!
לרגע הציפה שימחה את מחשבותיו ואז הוא התמוטט.
זרזיף דם ניגר מזוויות פיו ותוך דקות הוא נפח את נשמתו.
חברו הטוב חפר את קיברו, מטר שמונים אורך ותשעים סנטימטר רוחב. על הקבר הוא חקק את השאלה:
"לכמה שטח אדמה זקוק באמת אדם?״
----------------------
כולנו רוצים יותר; רכב משוכלל יותר, בית גדול יותר, יותר עוצמה, יותר השפעה...
השאלה היא מה המחיר שאנחנו משלמים עבור ״היותר״?
כי אם המחיר הוא פחות בריאות, פחות שקט או פחות זמן עם המשפחה... יתכן ש״היותר״ הזה לא ממש שווה לנו יותר:)
שבת שקטה וחמימה חברים!