בהתחלה לאט לאט, בצעדים מהוססים, אבל ככל שיעבור הזמן הוא כבר יעזוב את היד ויתחיל ללכת ובסוף לרוץ.

אנחנו רק מקווים שתוך כדי כל ההליכות והריצות האלה הוא גם ימצא זמן ללמוד קופירייטינג, כי בסוף בשביל זה התכנסנו.

4 חודשים מהיום הוא יעמוד על מגרש המסדרים, יקבל תעודת קופירייטר מוסמך, ויגיד לעצמו: "איך אני יכול לדבר אל עצמי אם אני קורס? אני בסך הכל מסגרת שמארגנת תודעה קולקטיבית של עשרים ומשהו תלמידות ותלמידים".

חורף היום, סעו בזהירות.

בהצלחה!