בירושלים.

לא ברור

איך אחרי כל כך הרבה שנים שאני מרצה התרגשתי בטירוף.

שבועיים עבדתי על המצגת הזאת

עד שזה התיישב לי בראש

הרעיון

ההרצאה בול למה שרציתי.

אתמול בשעה 04:00 קמתי לשנות את המצגת היה לי חשוב שהכל יהיה

מ ו ש ל ם.

כל שניה בא לי רעיון חדש.

הייתי אמורה להעביר סדנא על מיתוג מהשעה 16:00 עד 19:00 במלון רמדה בירושלים

סה״כ 3 שעות סדנא היו בתכנון עם הפסקה אחת.

מרוב התרגשות לא הספקתי לצאת להפסקה לפני ההרצאה שלי.

ומה היה במציאות

שלוש ורבע שעות

סדנא ברצף

בלי הפסקה.

אני לא רציתי לצאת להפסקה,

הן לא רצו לצאת להפסקה

כדי להספיק יותר

100 נשים

חלקן עם תינוקות על הידיים

ישבו שלוש ורבע שעות ברצף

מבלי לצאת להפסקה

מבלי לקום לשתות או לצאת לשירותים

או להכין קפה

או לצאת לאכול.

היתה אנרגיה מטורפת בכיתה

ואני עוד הייתי ההרצאה האחרונה לפני ארוחת הערב…

בכנסים כאלה תמיד חצי מהאנשים מתחפפים לארוחת ערב

אתמול,

אף אחת לא קמה לצאת לארוחת ערב

(והיתה ארוחה ממש שווה של הלייף בכל זאת מלון רמדה רנסנס )

מזל

שהייתי חייבת ב 19:15 לשחרר את כולן לארוחת ערב

אחרת הייתי ממשיכה עם ההרצאה עד הלילה.

טלי אברהמי אחת

אישה השראה

שהחיבור בנינו היה נדיר מהרגע הראשון

אישה מובילה ופורצת דרך

קולגה

חברה למסע הזה שנקרא החיים

אישה שכולה אהבה ונתינה.

מה עוד

טלי הצמידה לי למשך כל היום בחורה בשם דבורוש

שאירחה אותי במהלך כל היום הזה

וראתה שלא חסר לי כלום

תוך דקה אירגנה לי כבל מאריך

וחיבור לחשמל

שיכולתי עוד לשפר את המצגת

כי כנראה שתמיד יש לי עוד איזה רעיון משוגע שבא לי ברגע האחרון.

חתיכת יום

בקושי יכולתי לנהוג חזרה הביתה מהאדרנלין.

לסיום היום הדבר הכי אדיר שקרה זה

שכמעט 100 נשים ניגשו אליי באופן אישי

להגיד תודה,

לחבק,

לפרגן,

ככה מכל הלב

המון הערכה ואהבה.

מרגש להיות בכנס שלם שכולו נשים.

אחוות נשים ברמה הכי גבוהה

בקיצור

בקושי הצלחתי לנהוג הביתה

מרוב עייפות

שהיתה מלאה באדרנלין וסיפוק

תודה ל שלום גינזבורג

שאחראי לחיבור המרגש בנינו

והיתה לו תחושה שיהיה לנו חיבור טוב

בקיצור

היה יום מלא סיפוק

זכיתי

 

ותודה שכל יום אני מצליחה להתרגש מחדש מהעבודה שלי

זה לא מובן מאיליו