חיוך לדרך, כי בשבילה אנחנו בכלל קמים בבוקר, לטובת האתגר שיחשוף לנו ולעולם את ה"אני האמיתי" שלנו

חיוך לסקרנים בדרך, שאנחנו מצליחים לעורר אותם, לתפוש את תשומת לבם לאפשרות שזה יכול להיות גם אחרת, טוב יותר.

חיוך לאלה שאומרים לא, לא עכשיו, לא אתה, לא תודה, לא בכלל. חיוך על זה שהם לימדו אותנו יותר על עצמנו, על הבחירות שלנו וכיצד אנחנו יכולים להיות יותר לעזר.

חיוך על מה שמגיע, על מה שמתעכב ומה שמתעקש להגיע. כי אם הצלחנו בסוף שלושתם לחייך - סימן שהם לא הגיעו לחינם.

חיוך לשותפים לדרך, מחברים ובני משפחה, ועד לקוחות ומעגל השפעה, שבזכותם הרבה יותר כיף להיות אנחנו, בגדולתנו, בעצם היותנו, ללא כל מאמץ.

חיוך על זה שכל דבר אחר הוא פשוט סבל. אז תמיד עדיף לחייך, שחלילה המפלצת הזו של "אמרתי לך" תחייך בעצמה, קצת יותר מדי.