כשסטיב ג'ובס חזר לאפל באמצע שנות ה-90,
תמונת המוצר או העסק:
מה בעסק \ התמונה:
הוא ביקש מהמעצבים לעצב את החלק הפנימי של המחשב כדי שיהיה יפה.
"אבל זה לא הגיוני," השתוממו המעצבים, "הרי אף אחד לא יראה את החלק הפנימי של המחשב. מי ידע שהוא יפה מבפנים? טכנאי מחשבים?"
וסטיב ג'ובס הביט בהם, חייך ואמר "אנחנו נדע".
---
עם הרוח "הג'ובסית", ניגשתי לעטיפת הספר "להיות פלסטלינה בעולם של ברגים".
בזמן שרוב ההמלצות שקיבלתי היו פשוט לשים חבילת פלסטלינה צבעונית, לתקוע בה ברגים ולצלם, רציתי משהו אחר.
והעיצוב שנבחר בסופו של דבר מכיל הרבה מאוד פרטים, שקשה לשים אליהם לב: למשל, טביעות אצבע על הרגל של דמות הפלסטלינה או סוגי הברגים והחלקים השונים ("פיליפס" ורגיל בגדלים שונים, אומים וכו'). זה לקח למעלה מ-30 שעות לעצב, וזה בדיוק בגלל תשומת הלב לפרטים "הלא חשובים" שאף אחד לא ידע מהם.
---
סטיב ג'ובס ידע שזה לא העיצוב עצמו שחשוב, אלא העקרון: כמו שאתה עושה דבר אחד, כך אתה עושה הכל. ואם אתה דואג שגם מה שלא רואים או לא נחשב, יהיה יפה, מוקפד, מדויק – אז קל וחומר שמה שרואים יהיה ברמה גבוהה.
זה לא במקרה שהמוצרים של אפל הם בליגה אחרת של עיצוב.
אז למה לעשות את זה?
למה "לבזבז" 30 שעות של עיצוב תלת-ממד בפרטים שרוב האנשים לא ישימו לב?
כי בכל דבר שאני עושה, אני דואג שאם תסתכלו פעם שניה ושלישית, תגלו עוד משהו שלא הבחנתם בו בפעם הראשונה. עוד עומק, עוד תובנה.
לא לכולם יש כוח, לא את כולם זה מעניין, לא כולם שמים לב.
אבל אני שם לב.
ועכשיו, גם אתם.
תיוג עסקים:
אוריון הוצאה לאור
קטגוריות: