3 דברים שלמדתי על שאילת שאלות: 1. כשמבקשים ללמד איך לשאול שאלות בקורסי אימון מתפספס הדבר הכי חשוב, הבסיס, המיינדסט, המקום ממנו נשאלות השאלות. במילים אחרות, דנים יותר בשאלות ופחות ב׳שואל׳. אבל הכלי הופך לא אפקטיבי אם ׳השואל׳ לא מכוון למקום הנכון. כשהמיינדסט לא בתדר הנכון מפספסים את מה שבאמת חשוב ויכול להוביל להרחבת תודעה וגילוי של משהו חדש ומקדם. והתוצאה: שאילת שאלות ׳טובות׳ אבל לא רלוונטיות, התפזרות וחוויה של פספוס. 2. אנחנו שואלים שאלות כדי לעזור למתאמן, זה נפלא וזו גם הבעיה כי השאלות נשלחות לכיוון הסימפטום כדי לפתור את הבעיה במקום לזיהוי השורש שיאפשר להכיר את המתאמן בעוד רבד. לדוגמא: במקום לשאול מה היית רוצה שיקרה אחרי שהוא מספר שבמקום העבודה שלו, הבוס התחיל פתאום להתנכל לו ( סימפטום), מקדם יותר יהיה להבין איתו מה הופך את זה לכל כך בלתי נסבל עבורו (שורש העניין) ואז לגזור את השאלה הבאה בהתאם. 3. לעיתים קרובות מידי ובלי לשים לב אנחנו חושבים שאנחנו כבר יודעים מה הבעיה ומה המתאמן צריך ואז שואלים שאלות כדי להוביל את המתאמן ׳להארה׳ אליה אנחנו מכוונים וחושבים שתעזור לו. לשאלות כאלו אני קוראת: דעה שהתחפשה לשאלה. אלו השאלות הכי לא יעילות ואפילו חבלניות כי הן פוגמות בתהליך ולא מאפשרת להגיע למידע חדש ורלוונטי. חשוב לשים לב אליהן ולעצור רגע לפני. שאילת שאלות היא אחת המיומנות המשמעותיות והחשובות ביותר בעולם האימון והטיפול. מאמן שיודע לעבוד איתן נכון, יכול לבסס את עצמו כמותג. בחודש הבא אעביר יומיים של ההשתלמות המקיפה ביותר שיש בארץ לשאילת שאלות שהופכות אותך לאוטוריטה בתחומך. הכל מוכן חוץ מהתאריך שעדיין לא סגור ולכן אין עוד פרסום רישמי אבל אם אתם לא רוצים לפספס, ורוצים להירשם בהרשמה מוקדמת ומוזלת, מוזמנים לשלוח לי הודעה ואחזור אליכם עם כל הפרטים.