מכירים את הימים האלה שאתם קמים בבוקר בידיעה שיש לכם מלאאאאא מה לעשות אבל ריבוי המשימות והגיוון שלהם גורם לכם להיתקע?
זה יכול לקרות לי בחזרה לשגרה מחופשה, טיול, או סתם יום ראשון של שבוע שלא ישבתי לתכנן מראש.
כאילו, מצב אבסורד שכזה.
לכאורה אם יש לי מלא מה לעשות אני אמור לעבוד ברעל, לא?
אז זהו שברוב הפעמים זה לא עובד, העומס עולה לנו עד מעל לראש וגורם לנו לעשות הרבה דברים רק לא את מה שאנחנו צריכים.
התחושה בסוף היום היא של חמיצות, פספוס ובזבוז זמן.
למה זה קורה?